מרב שקד ויטקובסקי סטודיו באלנס ברמת פולג, שיטת פילאטיס

מקורה של השיטה

שיטת פילאטיס נקראת כך על שם הספורטאי ג'וזף פילטיס אשר המציא אותה במלחמת העולם הראשונה ועזר רבות לשיקום פצועים בעזרת תרגילים מיוחדים שפיתח. מאוחר יותר אימצו את השיטה רקדנים רבים, כאשר שיטה זאת עזרה להם רבות לשקם את גופם במהירות מפציעות וחבלות שונות. לאחר פטירתו של פילאטיס המשיכו תלמידיו בהוראת תורתו תוך הוספת תרגילים ייחודיים המבוססים על מדעי הספורט והרפואה הפיזיולוגית של הגוף, וכך גובשה לה שיטה הכוללת מעל 500 תרגילים לטיפוח הכושר הגופני מחד, ושיקום וריפוי מאידך.

בתמונה : הסטודיו של יוזף פילאטיס (מתוך ויקפדיה)

מהי שיטת פילאטיס?

שיטת פילאטיס הינה שיטה ייחודית אשר הרעיון המרכזי שלה הוא מיצוי היכולת הגופנית של כל אדם ותיקון חולשות ונקודות חסרות איזון בגוף. איזון ("באלנס"), היא מילת המפתח של השיטה. איזון בין גוף ונפש, בין פיתוח כושרו הגופני של אלוף אולימפי לשיקומו של נכה. תרגילי הפילאטיס מתבצעים על מיכשור מיוחד אשר ברובו מורכב ממיטות המחוברות לקפיצים כאשר התרגילים מבוצעים כאשר הגוף נמצא במצב אופקי, דבר המנטרל את כוח המשיכה על הגוף. את המאמץ והעבודה מבצע אך ורק המתאמן ואילו המיטה היא רק המכשיר שאמור לקבע ולייצב את הגוף. בפילאטיס לא מדובר בכמות מרובה של חזרות על אותו התרגיל אלא באיכות של ביצוע התרגיל תוך כדי מיצוי הכוח המקסימלי במהלך ביצוע התרגיל. העבודה היא כה מדויקת וממוקדת שכמות רבה של חזרות אינה נדרשת. כל תרגיל נועד לאזן נשימה נכונה, כוח ותנועתיות כך שקבוצת השרירים המטופלת תחומצן כראוי, תימתח, תחוזק ואז תימתח שוב. דגש מיוחד ניתן לשרירים קטנים שתומכים בשרירים הגדולים המבצעים את הפעולה. כל התרגילים בטוחים ואין בהם הלם עם משטחי האימון כפי שקורה בריצה למשל או בעבודה כנגד משקולות, כפי שמקובל במכוני כושר. כל הפעולות מתבצעות תוך ריכוז בשרירים המופעלים כדי לקבל פעולה מתואמת, יעילה ומודעת. השיטה מתרכזת במיוחד בשרירי הבטן ועמוד השידרה להשגת יציבה מאוזנת וממורכזת, הכוללת גם את חגורת האגן והכתפיים, תוך חיזוק השרירים התומכים ביציבה נכונה.

העבודה היא טוטאלית על כל שרירי הגוף והשינויים דרמטיים:
כאבי הגב נעלמים, היציבה משתפרת, הבטן נאספת פנימה,הידיים מתעצבות, הישבן מתחטב והרגליים מתהדקות ומתחזקות. איזון, מודעות, נשימה, ריכוז, שליטה, מרכז, יעילות, זרימה, הרמוניה ודיוק אלו הן עשרת הדיברות של השיטה. ייחודה של השיטה הוא נושא הארכת השריר. במהלך העבודה אנו מותחים את השריר לשיא המתיחה שלו, ובחזרה אנו משקיעים כוח על מנת להתגבר על ההתנגדות. כל הגוף נאסף ומתהדק ל"מערכת קפיצית" חזקה ומבודקת ובכך אנו עובדים על כוח וגמישות בעת ובעונה אחת. התרגילים נערכים ברמות קושי המותאמות לכל מתעמל, החל ממתחילים, דרך רמות ביניים ועד למתקדמים. קיימות שתי דרכים לאימון הגוף – תרגילי מזרון בקבוצה או אימון עם הדרכה אישית על מכשירים ייחודיים.

למי מתאימה השיטה?

גדולתה של השיטה היא ביכולת התאמתה לאוכלוסייה הכללית וכן לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
השיטה מתאימה לגברים ונשים, כולל נשים בהריון (רק אם החלו להתאמן לפני ההריון), לצעירים ולמבוגרים, לבריאים ולמחלימים, לאנשים הסובלים מבעיות פיזיותרפיה שונות כגון: בעיות גב, ברכיים, כתפיים, צוואר קרסוליים ואגן ולאנשים המעונינים לשקם את גופם לאחר פציעות וחבלות שונות בגופם. פעולות המתיחה כנגד התנגדות הקפיצים מתאימות לעידוד שיקוע סידן בעצמות, תרומה חשובה למאבק נגד בריחת סידן. וכמו כן מתאימה השיטה לכל מי ששואף לגוף חזק, חטוב, יציב, זקוף וארוך ובעצם רוצה להשתחרר מהרגלי גוף לא נכונים הנכפים על ידי החיים המודרנים ולשפר את איכות חייו.

ג'וסף פילטיס (1880 – 1967)

ג'וסף פילטיס, מפתח השיטה, נולד בגרמניה למשפחה יהודית וילדותו הייתה רצופת חולי.

למרות האסתמה ומחלות ילדות אחרות מהן סבל, השקיע רבות בכושרו בגופני כאמצעי לשפר את מראהו החיצוני ואת בריאותו. הוא גדל ונהיה מתעמל בעל הישגיים, מתאגרף, וספורטאי שלג. הוא העריץ את מסורת המזרח והקפדתן על אימון הנפש ובמיוחד השקט הנפשי, שחרור, שלמות וריכוז, תוך דגש על מתיחות הגוף. בנוסף האמין בשיטה המערבית לכושר גופני שמדגישה כוח. וכך שילב את שתי הגישות הללו בשיטתו שכוללת תרגול משולב של גוף ונפש. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעצר פילטיס במחנה הסגר לאזרחי אויב עד תום המלחמה. למרות התנאים הקשים, דווקא תקופת מעצרו הצטיינה ביצירתיות ותושייה שרק תרמו לחיזוקו. הוא ניצל חפצים שהיו זמינים במחנה המעצר כגון קפיצי המיטה, כיסאות ופיתח מהם את אבות מכשירי האימון הייחודיים שלו. במקביל פיתח שיטה שלמה של תרגילי מזרון. הפעילות הגופנית שפיתח הפכה חובה בכל המחנה. ההשפעה על בריאות אנשי המחנה הייתה כה רבה שלמרות מגפת השפעת שהשתוללה ברחבי העולם באותן השנים, איש מאנשי מחנה ההסגר לא חלה. לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיך פילטיס ללמד את שיטתו ורקדנים וספורטאים רבים פנו אליו לאימון. בין הרבים שנהרו אליו היה המתאגרף היהודי הידוע במשקל כבד, מקס שמלינג.
ג'וזף פילטיס פתח את מכונו הראשון בניו יורק. תוך זמן קצר היה המכון מרכז פעילות לדמויות מפתח מעולם המחול של אז, ודרכן לדמויות מפתח של המחול המודרני שהחל להתפתח, כמו מרתה גרהם וג'ורג בלנשין. לאחר פטירתו של פילטיס בסוף שנות השישים, המשיכו תלמידיו בהוראת תורתו תוך הוספת תרגילים ייחודיים לחלקי גוף שונים. בשילוב עם מדעי הספורט והרפואה הפיזיולוגית של הגוף גובשה שיטה המבוססת על תורתו של פילטיס, תוך התאמה לטיפוח הכושר הגופני מחד, וריפוי מאידך.

......................................................................................